Vayedaber

הלכה: כֵּיצַד הָעֵדִים נַעֲשִׂים זוֹמְמִין כול'. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֶּן חֲנִינָה. הַכֹּל הָיָה בִכְלָל לֹא תַֽעֲנֶ֥ה בְרֵֽעֲךָ֖ עֵ֥ד שָֽׁקֶר. יָצָא וַֽעֲשִׂ֣יתֶם ל֔וֹ כַּֽאֲשֶׁ֥ר זָמַם֭ לַעֲשׂ֣וֹת לְאָחִ֑יו. אֶת שֶׁאַתְּ יָכוֹל לְקַייֵם בּוֹ וַֽעֲשִׂ֣יתֶם ל֔וֹ כַּֽאֲשֶׁ֥ר זָמַם֭ וגו' אַתְּ מְקַייֵם בּוֹ (לֹא תַֽעֲנֶ֥ה) [וַֽעֲשִׂ֣יתֶם ל֔וֹ כַּֽאֲשֶׁ֥ר זָמַם֭ לַעֲשׂ֣וֹת]. וְאֶת שֶׁאֵין אַתְּ יָכוֹל לְקַייֵם בּוֹ וַֽעֲשִׂ֣יתֶם ל֔וֹ כַּֽאֲשֶׁ֥ר זָמַם֭ לַעֲשׂ֣וֹת לְאָחִ֑יו (אֵין) אַתְּ מְקַייֵם בּוֹ לֹא תַֽעֲנֶ֥ה בְרֵֽעֲךָ֖. דָּבָר אַחֵר. וַֽעֲשִׂ֣יתֶם ל֔וֹ. לֹא לְזַרְעוֹ.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

דבר אחר ועשיתם לו ולא לזרעו. כלומר דבלאו הכי אין כאן משום כאשר זמם לעשות דלו כתיב ומשום הכי אמרינן דלא יעשה זה בן גרושה דאל''כ אתה פוסל גם לזרעו ומלקות הוא דלוקה משום לא תענה:

את שאתה יכול לקיים בו וכו'. כלומר דוקא היכא דמלקי משום כאשר זמם כמו במתני' דהתם שהעידוהו שחייב מלקות בהא קאמר רבי מאיר דלוקה נמי משום לא תענה אבל הכא כיון דמשום כאשר זמם אין אתה יכול להלקותו אין אתה מקיים בו לא תענה ולא לקי אלא ארבעים מקרא דוהיה אם בן הכות הרשע:

הכל היו בכלל. דלא תענה ויצאו עדים זוממין לידון מועשיתם לו וגו':

גמ' הכל היו בכלל לא תענה. דברי ר' יוסי בן חנינה אליבא דשיטתיה דר''מ מיתפרשא דקאמר לקמן במתני' מעידין אנו באיש פלוני שהוא חייב מלקות ארבעים ונמצאו זוממין לוקין שמנים משום לא תענה ברעך עד שקר ומשום ועשיתם לו כאשר זמם והשתא קאמר ר' יוסי ב''ח לפרושי טעמא דמתני' דקתני לוקין ארבעים ומשמע דככ''ע אתיא ואפילו לרבי מאיר והלא לרבי מאיר אית ביה מלקות משום לא תענה וא''כ במתני' נמי לילקי שמנים דאע''ג דמלקות מכאשר זמם ליכא הכא מכל מקום מכיון דמתחייב מלקות מקרא דוהצדיקו וגו' והיה אם בן הכות הרשע ואית ביה נמי לא תענה שמנים הוא דהוי ליה למילקי והלכך קאמר דלא היא דהכל מודים במתני' דליכא אלא מלקות ארבעים:

משנה: 1a כֵּיצַד הָעֵדִים נַעֲשִׂים זוֹמְמִין מְעִידִים אָנוּ בְאִישׁ פְּלוֹנִי שֶׁהוּא בֶן גְּרוּשָׁה אוֹ בֶן חֲלוּצָה אֵין אוֹמְרִין יֵיעָשֶׂה זֶה בֶּן גְּרוּשָׁה אוֹ בֶן חֲלוּצָה תַחְתָּיו אֶלָּא לוֹקֶה אַרְבָּעִים. מְעִידִים אָנוּ בְאִישׁ פְּלוֹנִי שֶׁהוּא חַייָב גָּלוּת. אֵין אוֹמְרִים יִגְלֶה זֶה תַחְתָּיו אֶלָּא לוֹקֶה אַרְבָּעִים. מְעִידִין אָנוּ בְאִישׁ פְּלוֹנִי שֶׁגֵּירַשׁ אֶת אִשְׁתּוֹ וְלֹא נָתַן לָהּ כְּתוּבָּתָהּ וַהֲלֹא בֵּין הַיּוֹם וּבֵין לְמָחָר סוֹפוֹ לִתֶּן לָהּ כְּתוּבָּתָהּ. אֶלָּא אוֹמְדִים כַּמָּה אָדָם רוֹצֶה לִיתֵּן בִּכְתוּבָּתָהּ שֶׁל זֹו שֶׁאִם נִתְאַלְמְנָה אוֹ נִתְגָּֽרְשָׁה וְאִם מֵתָה יִירָשֶׁנָּה בַעְלָהּ.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

מתני' כמה אדם רוצה ליתן וכו'. וכך הם משלמין מה שרצו להפסידו:

אומרין כמה אדם רוצה ליתן בכתובתה של זו. מספק שאם נתאלמנה או נתגרשה יטלנה הלוקח ואם מתה יירשנה בעלה ויפסיד הלוקח וכפי דמי טובת הנאה זו ששוה כתובתה מספק כך הן משלמין:

שגירש את אשתו. בפנינו ביום פלוני וזה אומר לא גרשתיה ואיני חייב ליתן לה כתובתה:

והלא בין היום בין למחר. כלומר מה ישלמו לו אם תאמר כל הכתובה והלא שמא יגרשנה היום או למחר וסופו ליתן לה כתובתה ונמצא שלא היו מפסידין אותו כלום:

מתני' כיצד העדום נעשים זוממין. תנא אסיומא דסנהדרין קאי דקתני זוממי בת כהן דאין דנין בהם דין הזמה שלה אלא דין הזמה של הבועל וקאמר יש עוד זוממין אחרים שאין בהם דין הזמה כל עיקר לפי שאין יכולין לקיים בהן כאשר זמם לעשות לאחיו וכיצד הדין הזה באלו עדים שאין מקיימין בהן דין הזמה האיך הם נעשו זוממין:

מעידין אנו באיש פלוני. כהן:

שהוא בן גרושה. שבפנינו נתגרשה אמו קודם שנולד והרי הוא חלל:

או בן חלוצה. והוא חלל מדרבנן:

אין אומרין. אם הוזמו והן כהנים יעשה זה בן גרושה לקיים בו כאשר זמם משום דכתיב ועשיתם לו כאשר זמם לו ולא לזרעו ואם תעשהו חלל והוא כהן פסלת את זרעו לעולם ואם תאמר נפסל לו ולא לזרעו בעינן כאשר זמם לעשות וליכא שהרי הוא זמם ליפסול הנידון ואת זרעו:

אלא לוקה ארבעים. דאמר קרא והצדיקו את הצדיק והרשיעו את הרשע והיה אם בן הכות הרשע משום דהרשיעו את הרשע והיה אם בן הכות הרשע אלא עדים שהרשיעו את הצדיק ואתו עדים אחרינו והצדיקו את הצדיק דמעיקרא והרשיעו את הרשע דשוינהו להנך רשעים והיה אם בן הכות הרשע אם הזמה זו בת מלקות הוא שאין יכולין לקיים בהן דין הזמה גמורה כגון עדי בן גרושה או גלות דלוקין הן:

אין אומרי' יגלה זה תחתיו. דכתיב הוא ינוס הוא ולא זוממיו:

רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר. וַֽעֲשִׂ֣יתֶם ל֔וֹ. שְׁנֵי דְבָרִים מְסוּרִין לְבֵית דִּין אַתְּ תּוֹפֵס אֶחָד מֵהֶן. יָצָא דָבָר שֶׁהוּא מָסוּר לַשָּׁמַיִם.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

יצא דבר שהוא מסור לשמים. אסוקי מילתא דדרשא כדי רשעתו היא כדאמרינן התם דאם הוא חייב מיתה בידי שמים או כרת בכי הא הוא דאמרינן דמיחייב נמי ממון היכא דאיתיה:

שני דברים מסורין לב''ד. האי מילתא איתא לעיל בפ' מרובה הלכה ב' דדריש מכדי רשעתו דכל מקום ששני דברים מסורין לבית דין כגון מיתה ומלקות או מיתה וממון או מלקות וממון אתה תופש לחייבו משום אחד מהן דמשום רשעה אחת אתה מחייבו ולא משום שתי רשעיות וה''נ משום לא תענה אתה מחייבו ולא משום כאשר זמם:

ר' יהושע בן לוי אמר ועשיתם לו. כלומר דריב''ל טעמא אחרינא קאמר דאין כאן אלא מלקות ארבעים דאין אתה מחייבו משום ב' רשעיות כדמפרש ואזיל:

משנה: מְעִידִים אָנוּ בְאִישׁ פְּלוֹנִי שֶׁהוּא חַייָב לַחֲבֵרוֹ אֶלֶף זוּז עַל מְנָת לִיתְּנָם מִכָּן וְעַד שְׁלשִׁים יוֹם וְהוּא אוֹמֵר מִכָּן וְעַד עֶשֶׂר שָׁנִים אוֹמֵד כַּמָּה אָדָם רוֹצֶה לִיתֵּן וְיִהְיוּ אֶלֶף זוּז בְיָדוֹ בֵּין לִיתְּנָהּ מִכָּן וְעַד שְׁלשִׁים יוֹם בֵּין לִיתְּנָם מִכָּן וְעַד עֶשֶׂר שָׁנִים׃ מְעִידִין אָנוּ בְאִישׁ פְּלוֹנִי שֶׁהוּא חַייָב לַחֲבֵרוֹ מָאתַיִם זוּז וְנִמְצְאוּ זוֹמְמִין לוֹקִין וּמְשַׁלְּמִין שֶׁלֹּא הַשֵּׁם הַמְבִיאוֹ לִידֵי מַכּוֹת מְבִיאוֹ לִידֵי תַשְׁלוּמִין דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים כָּל הַמְשַׁלֵּם אֵינוֹ לוֹקֶה׃ מְעִידִין אָנוּ בְאִישׁ פְּלוֹנִי שֶׁהוּא חַייָב מַלְקוּת אַרְבָּעִים וְנִמְצְאוּ זוֹמְמִין לוֹקִים שְׁמוֹנִים מִשּׁוּם לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר וּמִשּׁוּם וַֽעֲשִׂ֣יתֶם ל֔וֹ כַּֽאֲשֶׁ֥ר זָמַם֭ לַעֲשׂ֣וֹת לְאָחִ֑יו דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים אֵינָן לוֹקִין אֶלָּא אַרְבָּעִים. מְשַׁלְּשִׁים בַּמָּמוֹן וְאֵין מְשַׁלְּשִׁים בַמַּכּוֹת. כֵּיצַד הֵעִידוּהוּ שֶׁהוּא חַייָב לַחֲבֵרוֹ מָאתַיִם זוּז וְנִמְצְאוּ זוֹמְמִין מְשַׁלְּשִׁין בֵּינֵיהֶם. הֵעִידוּהוּ שֶׁהוּא חַייָב מַלְקוּת אַרְבָּעִים וְנִמְצְאוּ זוֹמְמִין כָּל אֶחָד וְאֶחָד לוֹקֶה אַרְבָּעִים׃

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

שלא השם המביאו לידי מכות. לא המקרא המחייבו מלקות מחייבו תשלומין מלקות מלא תענה ותשלומין ומעשיתם לו כאשר זמם:

כל המשלם אינו לוקה. דכתיב כדי רשעתו משום רשעה אחת אתה מחייבו ואי אתה מחייבו משום שתי רשעיות. והא דקאמרי כל המשלם אינו לוקה ולא קאמרי כל הלוקה אינו משלם משום דבעדים זוממין בפירוש רבתה התורה לתשלומין וכן בחובל בחבירו אבל בכל התורה כולה לוקה ואינו משלם:

לוקין שמונים משום לא תענה. שהרי כשאי אפשר לקיים בעדים ועשיתם לו כאשר זמם כגון מעידין באיש פלוני שהוא בן גרושה לוקין משום לא תענה בתר דגלי לן קרא דוהצדיקו וגו' הכא דאיכא אזהרת לא תענה ואיכא נמי כאשר זמם לוקין שמונים ואין הלכה כר''מ:

משלשין בממון. עדים זוממין שחייבין בתשלומין משלשין הממון לפי מספר העדים אם היו ג' עדים והוזמו כל אחד משלם שליש הממון שהיו רוצים להפסידו:

ואין משלשים במכות. שאין כל אחד מהעדים לוקה שליש מלקות אלא כל א' לוקה ארבעים דבעינן ועשיתם לו כאשר זמם וכל אחד מהם היה מבקש להלקות הנידון מלקות שלם וממון מצטרף הוא כשיתן כל אחד מהם שליש הרי קיבל מה שרצו להפסידו בין כולם אבל מכות לא מצטרפין:

וְאֵין מְשַׁלְּמִין כָּל הַכְּתוּבָּה אֲבָל מְשַׁלְּמִין טוֹבַת הֲנָייָת כְּתוּבָּה. כֵּיצַד. אוֹמְרִים כַּמָּה אָדָם רוֹצֶה לִיתֵּן בִּכְתוּבָּתָהּ שֶׁלָּזוֹ שֶׁמָּה תָמוּת בְּחַיֵּי בַעֲלָהּ וְיִירָשֶׁנָּה בַעֲלָה אוֹ שֶׁמָּא יָמוּת בַּעֲלָהּ בְּחַיֶיהָ וְיִרַשׁ הֲלָה אֶת כְּתוּבָּתָהּ. לְפִיכָך הוּא מְשַׁלֵּם.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

ואין משלמין כל הכתובה. דברי מתני' מפרש דאין אומרים משלמין כל הכתובה והלא בין היום ולמחר וכו' אלא לפי טובת הנאה הוא דמשלמין כדמפרש ואזיל:

לפי כך הוא משלם. לפי כך החשבון של טובת הנאה זה במה שהיה נותנין בעד הכתובה מספק כך הם משלמין:

בַּר פְּדָייָה אָמַר. ה֗וּא יָנ֛וּס לֹא זוּמְמָיו.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

בר פדייה אמר. טעמא דמתני' דאין אומרים יגלה זה תחתיו דהוא ינוס כתיב ולא זוממיו:

עֵדִים שֶׁנִּזְדַּמְּמוּ. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. שֶׁקֶר שֶׁקֶר. עֵדִים שֶׁנִּזְדַּמְּמוּ וְחָֽזְרוּ וְנִשְׁתַּקְּרוּ. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. שֶׁקֶר שֶׁקֶר. רִבִּי לָֽעְזָר אָמַר. רָשָׁע רָשָׁע. נֶאֱמַר רָשָׁע בִּמְחוּייָבֵי מִיתוֹת וְנֶאֱמַר רָשָׁע בִּמְחוּייָבֵי מַכּוֹת. מַה רָשָׁע שֶׁנֶּאֱמַר בִּמְחוּייָבֵי מִיתוֹת אֵין מָמוֹן אֶצֶל מִיתָה. אַף רָשָׁע שֶׁנֶּאֱמַר בִּמְחוּייָבֵי מַכּוֹת אֵין מָמוֹן אֶצֶל מַכּוֹת.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

עדים שנזדממו ר' יוחנן אמר שקר שקר. ומפרש לה דמאי קאמר:

עדים וכו'. הכי קאמר עדים שנזדממו. לענין חיוב מלקות:

וחזרו ונשתקרו. כלומר שבאותה עדות עצמה נשתקרו ג''כ לענין ממון שהעידו על אחד לחייבו בדבר שיש בו חיוב מלקות וממון וכשהוזמו נתחייבו בשתיהן וקסבר ר' יוחנן דלוקין ומשלמין משום שקר שקר תרי זימני לא תענה ברעך עד שקר וכתיב שקר ענה באחיו. א''נ דבהאי קרא דעדים זוממין גופיה כתיב והנה עד שקר העד שקר ענה באחיו לרבות למלקות ולממון:

ר' אלעזר אמר. דאין לוקין ומשלמין דאתיא רשע רשע:

נאמר רשע במחיובי מיתות. אשר הוא רשע למות:

ונאמר רשע במחוייבי מכות. והיה אם בן הכות הרשע מה התם אינו מת ומשלם אף בחייבי מלקות אינו לוקה ומשלם:

בַּר פְּדָייָה אָמַר. הַמְחַלֵּל לֹא נִתְחַלֵּל הֵיאַךְ זֶה מִתְחַלֵּל.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

והיאך זה מתחלל. שאינו בא אלא לחלל ולא חילל:

המחלל לא נחחלל. כדאמרינן לעיל שהוא מחלל זרעו ואין הוא עצמו נתחלל:

בר פדייה אמר. לפרושי טעמא דמתני' מ''ט אין אומרין יעשה זה בן גרושה תחתיו:

כָּתוּב וְלֹֽא יְחַלֵּ֥ל זַרְע֖וֹ בְּעַמָּ֑יו. אֵין לִי אֶלָּא זֶרַע שֶׁהוּא מִתְחַלֵּל. 1b הִיא עַצְמָהּ מְנַיִין. וְדִין הוּא. מָה אִם הַזֶּרַע שֶׁלֹּא עָבַר עֲבֵירָה הֲרֵי הוּא מִתְחַלֵּל. הִיא שֶׁעָֽבְרָה עֲבֵירָה אֵינוֹ דִין שֶׁתִּתְחַלֵּל. הוּא עַצְמוֹ יוֹכִיחַ. שֶׁעָבַר עֲבֵירָה וְאֵינוֹ מִתְחַלֵּל. לֹא. אִם אָמַרְתָּה בְאִישׁ שֶׁאֵינוֹ מִתְחַלֵּל בְּבָל מָקוֹם תֹּאמַר בְּאִשָּׁה שֶׁהִיא מִתְחַלֶּלֶת בְּכָל מָקוֹם. הוֹאִיל וְהִיא מִתְחַלֶּלֶת בְּכָל מָקוֹם דִּין הוּא שֶׁתִּתְחַלֵּל. וְאִם נַפְשָׁךְ לוֹמַר. לֹא יָחוֹל וְלֹֽא יְחַלֵּ֥ל. אַף מִי שֶׁהָיָה כָשֵׁר וְנִתְחַלֵּל.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

לא יחול. הוה ליה למיכתב וכתיב לא יחלל להביא אף מי שהיה כשר ונתחלל ואי אתה יכול לפרשו אלא על האשה שהיתה כשירה ועכשיו נתחללה דאלו הוא אימעיט מזרעו:

ואם נפשך לומר. דמעיקרא דדינא פירכא מהיכי מייתית לה מזרעו מה לזרעו שכן יצירתו בעבירה:

שאינו מתחלל בכל מקום. אפי' בא על השפחה ועל הזונה תאמר באשה שאם בא עליה אחד מן הפסולין פסלה:

הוא עצמו יוכיח. שאינו מתחללה אף על פי שעבר עבירה דלא יחלל זרעו כתיב ולא את עצמו כדתנן בבכורות הנושא נשים בעבירה פסול עד שידור הנאה וכי הדיר עובד עבודה:

היא שעברה עבירה. דלא יקחו כתיב ודרשינן להזהיר אשה על ידי האיש:

היא עצמה מנין. שנעשית חללה בביאתו:

כתיב ולא יחלל זרעו וכו'. ברייתא היא בת''כ פרשת אמור ואיידי דאיירי בהאי ענינא דהמחלל לא נתחלל כדבר פדא לקמן מייתי לה הכא:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source